על המודל:
ארגון האוהדים יכול לתפוס עצמו כקבוצת לובי, ממש כמו אלו הפועלות לקדם את האינטרסים שלהם בכנסת, בכדי להשפיע על מקבלי ההחלטות וצוות המועדון בעניינים החשובים להם דרך ערוצים רשמיים יותר או פחות. קבוצת לובי יכולה גם להשפיע על גורמים קשורים אחרים. כוח המיקוח של קבוצת הלובי תלוי במספר פקטורים, כמו גודל קבוצת הלובי, מידת ההסכמה בתוכה ובקרב הקהל כולו, רמת האקטיביות שלהם וקשרים אישיים של חבריה עם אנשים "במקומות הנכונים".
הנושאים בהם יכולה להתעסק קבוצת הלובי הם מגוונים ויכולים להיכלל תחת שתי קטגוריות עיקריות:
– ניהול כללי: בקשר למדיניות ופרוצדורות המנחות את הנהלת המועדון (פיננסית, חברתית ועוד), כמו אופן קבלת ההחלטות, אחריותיות ודיאלוג עם הקהל.
– חווית הצפייה באצטדיון: בקשר למדיניות ופרוצדורות הנוגעות למשחק עצמו כמו מחירי הכרטיסים, הסעות, תנאי האצטדיון ועוד.
יתרונות
חסרונות
– יכול להיגרר לקונפליקטים בין האוהדים לגורמים במועדון, אבל לפחות יש פה פוטנציאל להשפעה כלשהי
– דורש קלפי מיקוח מסוימים מול הנהלת המועדון
מודל נוח מהבחינה שהוא מוריד את האחריות מארגון האוהדים לגבי ניהול המועדון
– יכול ליצור קשרי אמון חיוביים בין הגורמים השונים ויחסי "תן וקח" שתורמים לכולם
המצב בישראל
כיוון שאין זה מודל רשמי ומאורגן, קשה לומר מתי וכיצד הוא יושם בישראל. אך בהחלט קרו מקרים בהם ארגוני אוהדים הצליחו ללחוץ ולשכנע חברי הנהלה או בעלי המועדון עצמו להסכין ובכך להשיג את מבוקשם בנושאים ספציפיים.מסמך זה מבוסס הן מבחינת תוכנו והן מבחינת הגרפיקה על מסמך שהוציא ארגון הגג האירופאי של ארגון "היציע", ארגון Europe Direct Supporters